top of page

סיפורו של הגרעין

%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9F_edi

לחצו להגדלה

1970

גרעין גע"ש בהרכב בוגרי שבטי תנועת הצופים הדתיים מירושלים, תל אביב וחיפה, על שמה של חברת הגרעין עשירה נגר שהלכה לעולמה לאחר מחלה, מתגייס לשירות בנח"ל. שם הגרעין הוסב מאוחר יותר לאית"ן (על שמן של אילנה, יונה, תמי, כשהנ' משמרת את שם משפחתה של עשירה).

בתאריך 28/5/1970 כתבה תמי דרור לחבר ילדותה אילן:

 "מהטקס במחנה 80 נהנינו מאוד. מוזר לי לחשוב שבעוד פחות משנה אצטרך לעמוד שם, כמו הבנות שעמדו השנה"... ("החוט שנותק" עמ' 147).

נובמבר 1970

בנות ובני גרעין אית"ן לרמת מגשימים שבגולן בתמונה קבוצתית נדירה של כמעט כל חברי הגרעין ביום סיום הטירונות במחנה 80, טירונות ארוכה, מפרכת, תובענית, מחשלת ולעיתים משפילה. חיוך של הקלה נסוך על פנינו, והלב רונן, והנה אנחנו חיילים נכונים וחדורי מוטיבציה לקראת הבאות...

הפנים המחויכים שבצילום מסתירים את הצער העמוק בלב כל אחד מאיתנו על שלוש חברותינו, שלא זכו להצטרף לצילום. יונה סובר, אילנה בולה ותמי דרור נהרגו לאחר שהג'יפ בו נסעו עלה על מוקש בשדות רמת מגשימים בתשעה באב תש"ל, כשבועיים לאחר גיוס הבנים וזמן קצר לפני גיוסן של הבנות. בכאב עמוק מנשוא ליווינו את חברותינו האהובות, המונחות בארון למרגלותינו על רצפת הקומנדקר הצה"לי, להר המנוחות מול נוף הרי ירושלים שכה אהבו.

רובנו המשכנו במסלול הנח"לאי הרגיל, מחלקת משק, היאחזות ושירות במושא חלומותינו גדוד 50, חלק פנו למסלול פיקודי ומספר חברים לשירות חינוכי בתנועת הצופים.

איש מאיתנו לא שיער שהמלאך המשחית תופס מחסה וממתין ומכוון בסבלנות כצלף מיומן, וימשיך לגבות מחיר, מחיר יקר.

יורם שילוני, חברנו לגדוד "הגליל" שהתגייס מעט לפנינו והתנדב לסיירת "אגוז", נפל בקרב עם מחבלים בכפר חמאם שבלבנון בכ"ד בטבת תשל"ב 10.1.1972.

אוקטובר 1973 תשרי התשל"ד

זה מכבר רוב החברים חגגו את שיחרורם מצה"ל, הקצינים שבחבורה המשיכו בשירות קבע. גדוד 50 עלה לגולן לתעסוקה מבצעית. בצהרי יום הכיפורים פתחו הסורים במלחמת פתע לאורך כל חזית הגולן. גולדה משמש כסמ"פ בתל פארס ומנחם אנסבכר נשלח לאייש את מוצב תל סאקי עם עוד מספר לוחמים ותוך זמן קצר מוצא עצמו מוקף בכוחות שיריון ואלפי חיילים סורים תחת אש תופת. יָה-יָה המג"ד שישב באל על, שולח כוח בפיקוד בני חנני ויהודה אריה לחלץ את מנחם וחייליו מתל סאקי. המשימה הייתה חסרת כל סיכוי לנוכח הכוח הסורי העודף. כמעט כל הלוחמים בנגמ"שים נהרגו.

חברנו לגרעין יהודה (אסף) אריה ובני חנני (מגרעין בני עקיבא) נפלו בקרב בי"א בתשרי תשל"ד.

אבנר גבורין, כמ"מ בפלוגת המ"כים של הגדוד יורד עם פלוגתו לחזית הדרום, לוחם כארי ונופל בקרב בדוורסואר סמוך לאגם המר שבתעלה, בעודו מאיץ בחייליו לתפוס מחסה בטרם הספיק למצוא מסתור לעצמו, באיסרו חג סוכות כ"ג בתשרי התשל"ד, כחודשיים בלבד לאחר שרקדנו עד כלות בליל נישואיו לבטי אהובתו.

נובמבר 1977 כסלו התשל"ח

סאת הצער והעצב לא תמה. בעודנו מקימים משפחות ובונים את עתידנו איש איש בדרכו, חברנו האהוב יעקב גור גולדווסר (גולדה) נהרג בעת שירותו כחבלן במשטרת ישראל בגבעות מישור אדומים בי"ז בכסלו תשל"ח (27.11.1977) והוא בעל ואב אוהב ומסור לאינה חברתנו ולאיתמר בנו בן השנה.

קשר עמוק וייחודי התפתח עם משפחות הנופלים. בנסיבות שנוצרו נקשרנו להורים ולבני המשפחות שעמדו בגבורה מול הכאב, ועם כל הקושי וככל שניתן בחרו בחיים וחיבקו את כולנו בחום, השתתפו עימנו בשמחות וברגעי העצב. והקשר נמשך עם בני המשפחות ועם גב' מרים בולה היקרה, אמהּ של אילנה.

חמישה עשורים חלפו. בגרנו. רובנו גימלאים או בדרך, שמחים בחלקנו וחבוקים במשפחות אוהבות, ומושב אבנ"י אית"ן שהקימו חברי הגרעין משגשג ומציין 42 שנים להקמתו.

בלבנו פנימה אנו נוצרים את הרֵעות וזכר החברות והחברים שנפלו ואת אלו שהלכו לעולמם במהלך השנים: יעקב אייל (הרש), בני בבתי וחנוך רוזנר.

bottom of page